הכל בסדר? על תשוקה וזוגיות בסגר

לפני 4 שנים טסתי לפגוש את אחותי בקוסטה-ריקה. היא בדיוק הייתה לקראת סיום הטיול הגדול בדרום אמריקה ואני "חגגתי" יום הולדת 30 (במרכאות, כי.. משבר גיל 30). עליתי על מטוס, בהתרגשות גדולה (ובחשש קל להיות מוקפת צעירים אחרי צבא) וחודש שלם, אינטנסיבי, עם אחותי יצא לדרך. האמת היא שהיה טיול מדהים, אחותי ואני גילינו מחדש האחת את השניה ונהנינו מכל רגע. מה שכנראה לא שכנע את אמא שלי, שבכל שיחת טלפון הקפידה לשאול שוב ושוב- "בטוח שהכל בסדר?", "אתן לא מסתירות ממני כלום?". מסתבר שאמא היקרה שלנו, חששה מכך שנבלה 24/7 אחת במחיצת השנייה. היא חששה שלא נסתדר. שיהיו שם קרבות סטייל 'נערה מתבגרת שטורקת דלת בפני ילדה קטנטנה שרק רוצה תשומת לב מאחותה הגדולה'. בקיצור, שנטריף זו את זו.

ולמה אני מספרת את זה? כי סגר. ועכשיו כל אחד מהילדים של אמא יקרה סגור בבית עם בן/בת הזוג שלו. ופתאום שוב השאלה, באותו טון חושש - "באמת הכל בסדר?"

רק שהפעם, יש אתגר אחר. פחות טיולים וכיופים, יותר -

לראות אחד את השנייה כל היום בפיג'מה, הרים של כלים בכיור, אינסוף מטלות בית שמתערבבות בפגישות זום של עבודה (במקרה הטוב, כשיש עבודה) ובמשפחות - "קייטנה". בני זוג נמצאים המון שעות ביחד, הרבה יותר מהרגיל וכל יום נראה כמעט אותו דבר... לפעמים איזה ביקור בסופר, ריצה או יוגה בזום, ולפעמים ימים שלמים בלי לצאת מהבית (כשברקע תזכורות ברשתות החברתיות איפה היינו בזמן הזה, בדיוק לפני שנה: חוף בתולי באיי סיישל, יין בסמטאות רומא, מדיטציה מול הגנגס ברישיקש – הקיפו את התשובה הנכונה). עכשיו, נוסיף לדינאמיקה הזו גם את מהדורות החדשות המייאשות, האבטלה הגואה והפחד מעתיד לא ידוע – המון מתח שמחלחל היישר לתוך הזוגיות. מרגיש שלפני שנשרוד את הקורונה, רצוי שנשרוד אחד את השנייה...

בשורה התחתונה, האתגר הזה יכול בקלות להעצים את אחת התופעות השכיחות בקרב בני זוג - ירידה בתשוקה. ואני ממש לא מדברת (רק) על סקס.

קצת על תשוקה:

התשוקות שלנו הן האהבות של חיינו. הן הדברים שכאשר אנחנו עושים אותם או מדברים עליהם, אנחנו מתמלאים בשמחה. תשוקה היא הרצון שלנו לחיפוש עצמי, למסעות, להתפתחות, ללמידה, המקום שלוקח אותנו רחוק ומפתיע אותנו. כשאנחנו הולכים עם התשוקות שלנו, אנחנו אוהבים את חיינו. מתרכזים במה שמלהיב אותנו.

להיות בתשוקה עושה את המוח שמח – פוחתת הפעילות המוחית באזורים האחראיים על רגשות הרסניים כמו פחד, כעס, דיכאון וחרדה, ומתאפשרת חשיבה צלולה יותר. במקביל, גוברת הפעילות המוחית באזורים שאחראיים על רגשות חיוביים. משתחררים דופמין, אנדורפינים ושאר הורמונים ונוירוטרנסמיטרים נוגדי חרדה. כך שככל שנהיה ממוקדים יותר במה שאנחנו אוהבים, נהיה בריאים יותר בגופנו ובתודעתנו. אחלה סידור, גם יותר רגשות חיוביים משליליים וגם בריאות טובה יותר! ממש ברכה בתקופה הזו.

עם זאת, ברמה האישית, בימים אלה אנו מתקשים למצוא ולהביא לידי ביטוי את התשוקות שלנו (קוסטה-ריקה נראת כמו חלום רחוק). ברמה הזוגית, האינטנסיביות המאתגרת עלולה בקלות לכבות את התשוקה בזוגיות.

מה אפשר לעשות?

בימים כתיקונם, ישנם שלושה גורמים מגבירי תשוקה בזוגיות:

1. מרחק – כאשר אנחנו יודעים לתת מרחב האחד לשני, ברגע שנפרדים קצת וכל אחד הולך לקבוצת המגדר שלו. הדמיון מתחיל להתעורר: איפה הוא, עם מי הוא נמצא, מה הוא עושה... מפנטזים ומתגעגעים.

2. לראות את בן הזוג במיטבו – בדרך כלל רואים את בן הזוג בבית, עם הילדים... כאשר אנחנו רואים את בני הזוג במיטבם, לבושים, עובדים, עושים את מה שהם אוהבים - גם שם הדמיון עובד וזה מגביר את התשוקה.

3. חקירה עצמית – מה עושה לי טוב? מה יעורר אצלי את התשוקה? ברגע שאני יודעת, אני יכולה לבקש שיתוף פעולה מבן/בת הזוג שלי. אבל קודם, אני צריכה לדעת או לגלות בעצמי.

אז איך נעשה אדפטציה למגבירי התשוקה בזוגיות בתקופה הזו, שמקשה עלינו לייצר מרחב, או לצאת מתוקתקים לעבודה? המשותף לשלושת מגבירי התשוקה הוא הדמיון. ניתן לייצר ולהגביר תשוקה באמצעות דמיון ויצירתיות!

אלה ההצעות שלי:

1. סדר יום וגבולות – לתכנן סדר יום, גם אם הוא בעיקר בתוך הבית. זמנים שנהיה יחד (כמו ארוחת צהריים) וזמנים בנפרד (מרחק ומרחב!). להחליט באופן ברור מתי העבודה מתחילה ומתי היא נגמרת. כשנפגשים, אפשר לשאול – איך היה היום בעבודה (אפילו ששניכם בבית בפיג'מה) ולתכנן מה עושים בערב (גם אם זה רק שניכם בבית בפיג'מה).

2. חקירה – זמן מעולה לברר מה התשוקות שלנו, לקרוא ספרים, להירשם לסדנא אונליין. לנסות להיזכר ברגעים שהיינו הכי מאושרים ונלהבים – מה היה שם? מה משותף לרגעים האלה? אחר כך, לשתף את בן/בת הזוג במסקנות. לחקור יחד איך אפשר לשתף פעולה כדי להביא את התשוקות של כל אחד מאיתנו ליד ביטוי, במיוחד בתקופה הזו.

3. חיבור – למצוא משהו משותף לעשות יחד, במסגרת המגבלות. אולי זה זמן טוב להתחיל לתרגל מדיטציה ביחד, להרכיב פאזל או ללמוד משחק קופסא חדש. למצוא תחום ספורטיבי משותף ולהתאמן ביחד. לצפות בהרצאת טד יומית ולהחכים בתחומים שמעניינים את שניכם. לבחור תחום שבא לכם ללמוד ולהחליט ללמוד אותו ביחד (אנחנו כבר יודעים ויודעות שהכל אפשר ללמוד מהבית) ועוד ועוד...

4. רומנטיקה ("אפרודיזיאק") – לקבוע דייט! להתלבש, להתגנדר. לבוא במיטבנו. גם אם זה על ספסל מתחת לבית או בתוך הבית באווירה קצת אחרת (למשל, נר ומוזיקה טובה).

יש לכם/ן רעיונות נוספים? שתפו אותי...

זכרו, מה שתקדישו לו תשומת לב יגדל ויתחזק בחייכם/ן!

בתקווה לימים טובים יותר, בהם אמא לא תצטרך לשאול בדאגה אם "הכל בסדר?"... 😊

שלכם/ן,

ליטל

נ.ב -

קוסטה-ריקה.